החלטה בתיק ת"א 17253-02

1.         עובר לתאריך 17.3.1997 עבד התובע אצל מעבידתו, היא הנתבעת 1 (להלן - "הנתבעת"). נטען כי באותו יום ארעה לתובע תאונת עבודה, תוך כדי עבודתו בחיתוך שיש, כאשר החליק דיסק על ידו הימנית וגרם חתך ופצע עמוק באמה הימנית. נטען לרשלנותה של הנתבעת, מעבידתו של התובע. עובר לאירוע התאונה הייתה הנתבעת מבוטחת בביטוח חבות מעבידים אצל הנתבעת 2 (להלן, גם "מגדל"). לנוכח זאת הונחה בפניי תובענת התובע להטבת נזקי גוף שאירעו לו בתאונה הנטענת האמורה.

2.         בהחלטתי מיום 22.11.2011, ולאחר גביית ראיות, הכרעתי תחילה בשאלת הכיסוי הביטוחי. סיכמתי כי על מגדל לשאת בכיסוי הביטוחי לעניין תובענה זו. הוריתי כי עליי להידרש, איפוא, לשאלת החבות וגובה הנזק. בעקבות זאת, אף לנוכח הודעה מוסכמת של ב"כ התובע וב"כ הנתבעות, היתרתי לנתבעות להגיש הודעה לצד שלישי נגד צד ג', יצרנו הנטען של הדיסק הנ"ל. 

3.         מונחת בפניי בקשת צד ג' לסילוק ההודעה לצד שלישי על הסף מטעמי התיישנות. עיינתי בבקשה, בתשובת ב"כ הנתבעות ובתגובת ב"כ צד ג', והחלטתי לדחות את הבקשה.

4.         בבקשה המקורית מתגדרת צד ג' בטענת התיישנות. כתב התביעה הוגש ביום 29.9.2002. מכאן, כך הטענה, המועד האחרון להגשת ההודעה לצד שלישי היה ביום 29.9.2009. לנוכח העובדה שההודעה הוגשה רק ביום 30.1.2012, הרי שהיא הוגשה לאחר תום תקופת ההתיישנות.

5.         ואולם, בעקבות תשובת ב"כ הנתבעות, ורק בגדר תגובה לתשובה, נטענות לראשונה על ידי ב"כ צד ג' שתי טענות מובהקות חדשות. האחת, שהתובענה שבפניי היא תביעת שיבוב ולא תביעת שיפוי. על פי הטענה, כאשר עסקינן בתביעת שיבוב מתחיל מירוץ ההתיישנות ביום אירוע הנזק, במובחן מתביעת שיפוי שלגביה מתחיל מירוץ ההתיישנות מיום פיצוי הניזוק. השנייה, שדין ההודעה להידחות גם בשל השיהוי הרב בהגשתה, שגרמה להרעה במצב צד ג' ולנזק ראייתי.

6.         לא הייתה כל סיבה מבוררת על שום מה שתי טענות אלו לא בא זכרן, כל עיקר, בבקשה המקורית. אילו כך היו פני הדברים, פשיטא הנתבעות היו משיבות את אשר היו משיבות. ואולם לא ניתן להידרש לטענות אלו, הנטענות לראשונה בגדר תגובה לתשובה, באופן החוסם את הנתבעות ממתן מענה, ותוך הרחבת חזית נפסדת.

7.         ואולם, על מנת להפיס את הדעת, יש לדחות את הטענות אף לגופן, למצער בשלב זה.

8.         אשר לטענה הראשונה, הרי ההודעה לצד שלישי נחזית להיות תביעה לשיפוי. אכן, בסעיף ג' לרישא טוענות הנתבעות כי הן זכאיות "כלפי הצד השלישי לפיצוי ו/או לשיפוי ו/או להשתתפות לגבי מלוא כל סכום וסכום או חלק ממנו בו תחויב המודיעה...". אכן, פתוחה דרכה של צד ג' להראות כי חרף הנחזה בהודעה, לאמיתו של דבר מדובר בתביעת שיבוב ולא בתביעת שיפוי. או-אז אדרש לשאלה האם אכן יש לאבחן בין תביעת שיפוי לתביעת שיבוב, כנטען. על מנת להראות זאת, שומה עליי לשמוע ראיות. לא ניתן, רק למקרא ההודעה לצד השלישי, להסיק כי היא איננה, לאמיתם של דברים, תביעת שיפוי.

9.         אשר לטענה השנייה, טענת שיהוי מזקיקה גביית ראיות. רק בעקבות גביית הראיות יוכל בית המשפט לקבוע האם, עובדתית, קיים שיהוי וככל שקיים, האם יש קשר סיבתי בין שיהוי זה לבין זכות שנתקפחה עקב כך, אם בכלל.

10.        לפיכך, הנני דוחה את הבקשה. הנני מחייב את צד ג' לשלם לנתבעות הוצאות הבקשה בסך 4,000 ש"ח בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל אשר ישולמו לידיה הנאמנות של ב"כ הנתבעות תוך 30 יום מיום המצאת החלטתי זו, כאשר פגרת בית המשפט לא תקטע את מירוץ המועדים האמור.

11.        הנני מורה לב"כ צד ג' להגיש כתב הגנה כנגד ההודעה לצד שלישי תוך 30 יום מיום המצאת החלטתי זו, כאשר פגרת בית המשפט לא תקטע את מירוץ המועדים האמור.

12.        הנני מחייב את ב"כ הנתבעות להמציא חוות דעת עדכנית, כאמור בהודעה המוסכמת מיום 2.1.2012, בתקופה האמורה מעלה, דהיינו עד למועד תזכורת המעקב.

13.        נדחה לתזכורת מעקב ליום 11.9.2012.

14.        על יסוד ההנחה שב"כ הצדדים יפעלו כאמור בסעיפים 11 ו-12 הנ"ל, הנני מזמן ישיבת קדם משפט ליום 23.9.2012 בשעה 08:30.

15.        המזכירות תמציא עותק מהחלטתי לב"כ הצדדים.

ניתנה היום,  י"ג אב תשע"ב, 01 אוגוסט 2012, בהעדר הצדדים.

הוקלד על ידי עדן ר. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: